תשובות הרבנים ביחס למכלול
י"ז אדר א' תשס"ג
שאלה בעניין הלימודים במסגרת "מכלול"-מעלה לבונה
(השאלה הופנתה לרב שלמה אבינר, ולרב יעקב אריאל שליט"א)
שלום רב לכת"רבתור תלמיד ישיבה העומד לקראת סיום לימודיו בישיבה ומתלבט היכן ללמוד מקצוע בשנה"ל הבאה, אבקשך לשאול ולהתייעץ באשר לשיקולים האמורים להנחות אותי בבחירת מקום לימודים.
המקצוע אותו אני חפץ ללמוד נלמד באוניברסיטאות רבות, או לתואר ראשון, אקדמאי או לתואר מהנדס, גם באוניברסיטאות
"חילוניות" וגם במקומות כמו "בר – אילן" או מכון לב בהם ניתן לשלב גם לימודי קודש.
לאחרונה נודע לי על מוסד המשלב חצי יום לימוד תורה בבית מדרש, אשר ניתן לומר כי הוא המשך ישיר לכיוון התורני בו הייתי בכל שנות לימודיי, עם חצי יום לימודי מקצוע לתואר הנדסאי הנלמדים במכללה הצמודה לבית המדרש, באווירה ישיבתית, ללא בנות. תואר הנדסאי נחשב פחות מתואר ראשון (אקדמאי) וסביר להניח שיותר קל יהיה למצוא עבודה עם תואר ראשון, אך מאידך, ניתן די בקלות להשלים לימודים לתואר ראשון, לאחר שנתיים לימודי ההנדסה .
שאלתי לכבוד הרב היא כדלהלן:
א. האם, בנתונים דלעיל, יש להכריע בכיוון של לימוד ללא בנות גם כאשר בא לכאורה על חשבון טיב התואר או משך הלימודים הארוך יותר הנדרש להשלמה לתואר לאחר לימודי ההנדסאים (שלוש וחצי שנים לעומת שלוש ), או שמא כשההכרעה היא ללימודים לתואר, יש לעשות זאת במקום הטוב ביותר ובצורה יעילה?
ב. עד כמה, בהמשך לשאלה א' , יש להכריע אפי' ללימודים במקום פחות טוב ולבטוח ב-ה' , שהוא יעזרני למצוא עבודה גם עם תואר פחות טוב, או שמא אדם חייב לפעול בצורה מקסימלית ולא "לסמוך על הנס"?
ג. האם השילוב המובנה שבמוסד המדובר, השילוב של לימוד תורה ישיבתי במשך הבוקר עם לימוד המקצוע אמור להיות שיקול מכריע \ מתווסף, שוב בנתונים דלעיל ?
ד. האם כאשר המוסד נמצא ביש"ע ( או בכל מקום אחר הזקוק לחיזוק) מהווה הדבר שיקול, גם כאשר עלול לבוא ע"ח טיב התואר, כנ"ל?
אודה לרב אם יואיל להשיב תוך התייחסות לכל הלבטים במעט פירוט ולא יסתפק בפסיקה "חותכת".
בכבוד רב, איתמר פוזן.
תשובות הרבנים
שלום לך,
לשאלתך בעניין בחירת מקום לימודים כלליים לבוגרי ישיבות,
א. בוודאי שיש עדיפות ללמוד במוסד בו אין בנות, אמנם באיסור גמור אי אפשר לאסור, שהרי אוניברסיטה וכדומה, אינם תנועת נוער, בה יש קשר חברתי בין בנים לבין הבנות, אלא כל אחד עסוק בשלו, וזה דומה לאנשים הנוסעים באוטובוס. אך עדיפות בוודאי יש ללמוד במקום נפרד, בו יש רק בנים, וכן יש לכתחילה לבנות מוסדות לימודים בישראל. וכיוון שזה מקום יותר צנוע, ראוי עבור זה לוותר על טיב התואר, אך אין חובה , כיוון שקשה לעיתים למצוא פרנסה, והרי אדם לומד למטרה זו, לכן זה נשאר חשבון אישי.
ב. ביטחון בד' אינו שייך לנושא, שהרי אין סומכים על הנס, אלא זה חשבון של כל אחד, שהוא מוכן לוותר מאהבת ד' , שלא על דעת כך שד' ישלים את חסרונו ואם ישלים, מה רב טוב ד'.
ג. בוודאי שתלמוד תורה כנגד כולם, לכן אם אפשר לשלב לימוד תורה- זו מצווה גדולה, שהמקצוע מכשיר את החיים החומריים של האדם, ולימוד תורה את נשמת החיים. ד. גם כאן בוודאי לחזק יהודה ושומרון, לגור שם, ללמוד שם. הפגיעה בטיב התואר, זה נשאר חשבון אישי, ככל מצווה מסוג זה, שהשיקול במה להקפיד היא חשבונו של
כל אדם.
בברכה , שלמה אבינר
לכבוד:
א.
שלום וברכה,
לשאלתך בעניין בחירת מקום לימודים כלליים לבוגרי ישיבות,
עיין בפרק החמישי משמונה פרקים להרמב"ם על מטרת האדם בחיים ועל בחירת האמצעים המתאימים ביותר, שבכוחם לקרבו ככל האפשר למטרה הנשגבה. ועל כך נאמר:
"בכל דרכיך דעהו". ועל כל אדם לנצל כישרונותיו באופן היעיל ביותר למלא את ייעודו. לכן אין ספק שאם עומדות בפני אדם אפשרויות שונות, עליו להעדיף את זו שביכולתה לקרבו למטרה של עבודת ה' , והשגתו באופן הנכון ביותר.
לכן מי שמסוגל ללמוד תורה ללא כל תוספת בוודאי שזו משימתו, אך מי שנטייתו היא לחיי המעשה – חייב לשמור על מסגרת תורנית ולשלב את המעשה בתורה ויר"ש.
גם אם מסגרת תורנית אינה מעניקה תואר גבוה היא עדיפה על פני מסגרת אחרת, שבה אמנם יש תואר, אך אין בה בהכרח טוהר. מה גם שתמיד ניתן להשלים תואר, וככל שהאדם מעוצב יותר ומגובש יותר (ובפרט אם הוא כבר נשוי) קל לו יותר להתמודד עם מסגרות לא תורניות ולשמור על צלמו התורני בכל מסגרת שהיא.
והנני מאחל לך שה' ינחה אותך בעצה טובה מלפניו ותמצא חן וחסד בעיני ה' ואדם.
בברכת התורה, הרב יעקב אריאל
