היתר עיסקא לבנק

על פי החלטת הנהלת בנק ___________ [שם הבנק] וההנהלות של חברות-הבת שלו וכבאי כוח בעלי המניות של הבנק, אנו החת"מ מודים ומתחייבים בזה בשם הבנק, שכל ענייני הכספים שיש בהם איסור ריבית, הן דאוריתא הן דרבנן והן אבק ריבית, אשר יעסוק בהם הבנק וחברות הבת שלו בכל סניפיו ונציגויותיו בארץ ובחו"ל, בין מה שיתן לאחרים ובין מה שיקבל מאחרים, בין שהם חברים ובין שאינם חברים, בין בכסף ובין בשוה כסף, בכל סוג אשראי ופקדונות, כולל חיובים התחיבויות וערבויות תווך ונאמנויות, אף אם מוזכר בהם לשון הלואה או ריבית או ריבית דריבית או הצמדה מכל סוג שהוא, יהיו בידי המקבל או החייב בתורת עיסקא כתיקון חז"ל.
ברווחים יתחלקו הנותן והמקבל בחלקים שווים. בהפסדים ישא המקבל בשליש והנותן בשני שליש. אם יעסוק הבנק בעסקים שאין בתנאי היתר זה כדי לבטא מהם איסור ריבית, יהיו תנאי ההתעסקות בעסקים אלו, בתורת פקדון בלבד בידי המקבל, ועל המקבל תהיה רק אחריות פשיעה גניבה ואבידה, אף אם יהיה כתוב בהם לשון הלוואה או ריבית.
כל פעולותיו הכספיות של המקבל וכל עסקיו בהווה יחשבו כחלק מן העיסקא, גם אם תנתן העיסקא למטרה מסויימת. קבלת דמי העיסקא ע"י המקבל, בין בכסף או בשוה כסף או ע"י רישום בחשבונו, תחשב כתחילת משא ומתן של השותפים בעיסקא.
המקבל, בין בתורת עיסקא ובין בתורת פקדון, יעסוק בדמי העיסקא לטובת העיסקא, בכל עסקיו המותרים בין בנכסי דניידי ובין בנכסי דלא ניידי, בין בעסקיו הקיימים ובין בעסקיו הקיימים ובין בעסקים שמכאן ולהבא, וכל הרכישות והקנינים כנגד דמי העיסקא יעשו לטובת הנותן באופן המועיל ביותר ע"פ דין תורה ותיקון חז"ל.
על המקבל להוכיח שנהג ועסק בנאמנות בדמי העיסקא. חובת ההוכחה תהיה כפי שמפורש בהיתר עיסקא של תיקון מהר"ם ז"ל, דהיינו, על הקרן בעדים כשרים ונאמנים ועל הריווח בשבועה חמורה.
חובת ההוכחה על הקרן ועל הריוח תהיה מוטלת על המקבל בלבד, ורישומי הבנק לא שימשו כאסמכתא לכך.
באותן פעולות שניתן לקבל עליהן מידע באמצעות כרטיסים מגנטיים, יוכל המקבל להוכיח כי היו לו הפסדים רק תוך 72 שעות ממועד ביצוע העיסקא. באותן פעולות שאין אפשרות לקבל עליהן מידע באמצעות כרטיסים מגנטיים, יוכל המקבל להוכיח שהיו לו הפסדים רק בכל ערב ראש חודש, וזאת רק ביחס לאותו חודש בלבד. מוסכם בזה כי הבנק פטור ממשלוח הודעות בכתב על פעולות אלו.
אם לא יוכיח המקבל כי היו לו הפסדים בתוך המועדים האמורים לעיל, תחשב שתיקתו כהודאה שהיו לו רווחים בעיסקא זו או בעסקים אחרים וכהסכמה לתשלום דמי ההתפשרות.
דמי ההתפשרות שיתן המקבל לנותן עבור חלקו בריוח, יהיה בהתאם לנהוג בבנק, כולל הפרשי הצמדה לסוגיהם הטבות ומענקים, או כפי שיסוכם בן הנותן והמקבל. אם יסכים המקבל לשלם את דמי ההתפשרות כנ"ל, יהיה המקבל פטור מחובת ההוכחה, ומותר הרווח יהיה לו לבדו.
כל זה הוחלט בהנהלת הבנק בהחלטה גמורה ומחייבת, ויש תוקף להחלטה זו התחייבות זו כאחת התקנות הקבועות של הבנק, וכחלק בלתי נפרד של תנאי ההסכם שבין הלקוח והבנק.
אין רשות לאף אחד ממנהלי הבנק או פקידיו, לפעול בשם הבנק, ללוות או להלוות, להתחייב או לקבל התחייבות באופן שיש איסור ריבית דאוריתא או דרבנן, אלא על פי היתר עיסקא זה. וזאת גם אם הותנה אחרת. כמו כן, כל תשלום או הטבה שינתן לפני ההתעסקות כמענק או כמתנה או כפרעון, יהיה נחשב כתשלום רק באופן המותר.
בפירוש הותנה שאם מאיזו סיבה שהיא לא ידע המקבל או הנותן עניין היתר עיסקא זה, או שלא ידע בכלל מהו עיסקא, יהיו נוהגים בו דיני עיסקא כנ"ל ויחולו עליו כל הזכויות והחובות שיש למקבל או לנותן בעיסקא, כפי תנאי היתר עיסקא זה, היות וע"פ החלטה זו לא עסוק הבנק בשום ענייני כספים שיש בהם איסור ריבית, וכל מתעסק עם הבנק על פי תקנותיו הוא מתעסק.
ולמען תת תוקף ועוז לכל האמור לעיל, הננו כותבים ומפרסמים תקנה זו כשהיא גלויה לכל.
ולראיה באנו על החתום בשם הנהלת בנק _______ [שם הבנק] פה _________ [שם העיר]



היום _______ [תאריך עברי]
הננו מאשרים בזה כי שטר עיסקא הנ"ל סודר ונעשה בפנינו בקנין סודר ובאודיתא כדין תורה וכתיקון חז"ל, על פי יפוי כח שיש לנ"ל בשם הנהלת בנק _______ [שם הבנק]
ולראיה באו על החתום :

נאם ________________ [עד ראשון]
נאם ________________ [עד שני]
נאם ________________ [עד שלישי]
].